ארכיונים עבור פוסטים עם התג: דוד המלך

הפעם פוסט קצר מהרגיל, ובעצם אפילו לא פוסט אלא הזמנה.
כידוע לכם, חלק מהרעיונות שנבטו כאן בבלוג, הפכו להרצאות, הרבה בזכותכם ובזכות הדיונים המאתגרים שהתפתחו בתגובות. כעת אני שמחה להזמין אתכם לטעימה קטנה, בערב של הרצאות קצרות בנושא "הדיקטטורים הגדולים" במסגרת מיזם Think&Drink Different. אני אתרום את חלקי עם הרצאה על הצדדים האפלים בשלטונו של דוד המלך: כמה הוא היה מוכן להרחיק לכת כדי לבצר את שלטונו? מי שילם את המחיר? ואיזו ביקורת חתרנית נוקבת מסתתרת בתוך הסיפור התנכי עצמו?

ויש גם בונוס – שתי הרצאות מעולות נוספות: ניל בר על קליגולה וקובי חוברה על סטאלין.

הזמן: יום ראשון, 27.8, בין השעות 19.30-21.00

המקום: סורא מרה, סעדיה גאון 24 תל אביב.

כל הפרטים והזמנת כרטיסים
בדף האירוע

 

מודעות פרסומת

הסיפורים בתנ"ך מעוצבים במתכונת של ציור קלאסי: הדמויות הראשיות ניצבות במרכז, האור הנופל עליהן מאיר כל פרט, מהנוצה בכובע עד שרוך הנעל, וכל הסצינה מסתדרת על פיהן. סביבן מופיעות דמויות המשנה, כל אחת עם איזשהו פרט מאפיין, ולפעמים, עמוק ברקע, ניתן לזהות עוד דמויות שוליות, מטושטשות, שנוכחותן מצויינת בקווים כלליים בלבד.

משמר הלילה

החלוקה לדמויות ראשיות ומשניות בסיפורי התנ"ך היא בהתאם להירארכיה החברתית המקובלת של אותה תקופה: הגברים בראש, אחריהם האשה הראשית וילדיה, אחר כך הנשים המשניות וילדיהן, ובסוף-בסוף משתרכת מי שנמצאת בתחתית הסולם המשפחתי – הפילגש. לא אכנס כאן לכל הדיון ההלכתי במעמדה של הפילגש.
די שנזכור שהיא ממוקמת בשטח הדמדומים שבין אשת חוק לאשת חיק, ונועדה לסיפוק זמין ומיידי של צרכי הגבר – יחסי מין, פונדקאות כשהאשה החוקית מתקשה בהעמדת צאצאים, והפגנת כוח ו/או שלטון.

תהיי יפה ותושתקי
מעמדן הספרותי של הפילגשים תואם במדויק את מעמדן בחיים – שקוף. מי שמלוות את תולדות האומה מראשיתה, מתקיימות רק בשוליו של הסיפור התנ"כי, אגב העיסוק בדמויות הראשיות. לקורא לא נותר אלא להשלים בדמיונו את סיפורן של אותן נשים, הנלקחות ומושלכות לפי הצורך, החל מפילגשי האבות ועד אלו של בית המלוכה. לקרוא את ההמשך »

מה קרה מה הולך מה חדש
רגע 'חד הבנים מקשיבים
אוף, הרמי הזה הוא בלש!
תשמעו ההורים מספרים
ש…
בניבי רובוניבי
אבניבי נובוניבי
אוהב אותה שתחיניבי
נובו רבה מאד
וגם ראו את רוניבי
לוקח את סבוניבי
לגן בובובוטניבי
כאילו לעבוד….
(מתוך "שיר הרכלניות" של להקת הנח"ל)

גם בקיבוץ ילדותי זה היה ככה. באזז תמידי של מידע על ענייני הזולת. קיבוץ דתי או לא – בעניין הזה הוא כמו כל חברה סגורה אחרת. וכפי שמייד יתברר, גם החברה התנ"כית אינה יוצאת מכלל זה.

לקרוא את ההמשך »