ארכיונים עבור פוסטים עם התג: חז"ל

תזכורת: הפוסט-בהמשכים הזה מתמקד בתחומים שונים בהם יש פער בולט בהצגת הטוב והרע בין פשט המקרא לבין מדרשי חז"ל. אחרי הפרקים הקודמים, שעסקו בנדרים ובנשים, יוקדש הפרק האחרון לסוגיית הנבואה.

3. נביאים ועושי נפלאות

אליהו הנביא

נדמה שאין זוג מנוגד יותר מהצמד הזה:  אליהו הנביא מול בלעם בן בעור . כבר הכינוי שהוצמד לכל אחד מהם במדרשים 'מסמן' אותו מיידית – הראשון הוא "זכור לטוב", ואילו השני מכונה "הרשע". אך כשקוראים את הטקסט המקראי נראה שרב המחבר על המפריד. ואם כבר מתעקשים לעשות השוואה, היא לא ממש מחמיאה לאליהו.

בחן את עצמך: איזה נביא אתה
הנביא בעולם הקדום שימש כדמות מתווכת בין אלוהים לאדם. בתנ"ך מופיעים שני סוגים עיקריים של נביאים: לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

תקציר הפרק הקודם: הרצון הטבעי לעשות סדר ולחלק את העולם לטובים ורעים, לא  כל-כך עובד כשמדובר בתנ"ך. ביהדות, בניגוד לנצרות, אין קדושים. יש דמויות אנושיות מורכבות שיש בהן צדדים לכאן ולכאן. לתוך המרחב הזה נכנסים מדרשי חז"ל, שמשתמשים בסיפור המקראי כבסיס להציג על גביו את הטוב והרע לפי תפיסת עולמם. כתוצאה מכך נוצר לפעמים ניגוד מרתק בין פשט המקרא לבין המדרש המתייחס אליו. פוסט זה, על שלושת חלקיו, בודק  את עמדות חז"ל כפי שהן משתקפות בראי המדרש.

2. סדר נשים

שלגיה ומכשפה

התנ"ך הוא ספר של גברים. הם אלו שמניעים את גלגלי ההיסטוריוגרפיה המקראית. תפקידן של הנשים המעטות הנכללות בו הוא לדאוג להמשך השושלת. ובכל זאת, פה ושם מפציעה דמות נשית שנוטלת חלק פעיל בעיצוב המאורעות, בדרך כלל באופן שקשור להצלת ישראל. לקרוא את ההמשך »

במערבונים הקלאסיים, הטוב הוא כליל המעלות, ואילו לבאד-גאי תמיד יש איזה סימן שמסגיר אותו – צלקת נסתרת, ניצוץ בזווית העין או מניירה מעוררת חשד. במקרא, לעומת זאת, הדברים מורכבים יותר. הסיפורים מעוצבים באופן ריאליסטי, כך שאין בהם דמויות מופת חד-ממדיות. שום חולשה אנושית אינה זרה לאבות האומה, שופטיה ומלכיה – קנאה, תאווה, רדיפת בצע ורדיפת כבוד, ולך תנסח כלל אצבע לאבחון צדיקים ורשעים.

The_good__the_bad_and_the_ugly_by_AtixVector

בדיוק אל החלל הזה נכנסים מדרשי חז"ל. עבורם, הסיפור המקראי הוא עוגן לתלות בו את המסר החינוכי-מוסרי הרצוי, בדרך כלל באמצעות אגדה על הנפשות הפועלות. ומכיוון שהמסר הוא העיקר, החלוקה בין טוב לרע משורטטת בקווים ברורים. כאן אין מקום לערפול. יותר מזה, המדרש נוטל לעצמו חרות לעצב את דמותם של הגיבורים בהתאם לאג'נדה שלו,  לעיתים גם בניגוד לפשט הכתוב. וככל שהנושא טעון יותר – הלכתית, חברתית או תיאולוגית – כך המדרשים לגביו מרחיקי לכת יותר.

דווקא משום כך בחרתי להקדיש את שלושת הפוסטים הבאים לשלושה נושאים טעונים במיוחד, ולבדוק איך מצטיירים גיבוריהם בראי המדרש.

1. נדרים ונצחונות

על פי התפיסה המקראית, ולמעשה תפיסת המזרח הקדום כולו, הניצחון בקרב תלוי לא רק בגבורת האדם אלא גם בעזרת האל. אחת הדרכים הבדוקות לגייס את אלוהים היא באמצעות שבועות ונדרים שמטיל המנהיג על פקודיו או על עצמו.  המקרא מספר לנו על שלושה מקרים בולטים, ודרך שרטוט הנפשות הפועלות מגדיר את הנורמות המוסריות שלו. אבל חז"ל, כך מתברר, מְלַהֲקים את הדמויות קצת אחרת.

לקרוא את ההמשך »