ארכיונים עבור פוסטים עם התג: מגילת רות

אבריימל, מתי יהיה לנו בן? הן אנו זוג בא בימים
כל אישה בגילי הרתה לפחות שמונה עשרה פעמים
אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה
בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה!

אבריימל, כל לילה שומעת אני בשרי מתייפח מרה
הגר הן אינה אלא רק אמתך, אני אשתך הכשרה
אברהם מחייך ושותק, מוצץ מקטרתו בכל פה
בטחון, זוגתי, ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה!
(מתוך "אברהם ושרה" /איציק מאנגר)

"ברצות אלוהים" – זו מילת המפתח של ההריונות התנכיים שמגיעים לאחר עקרות ממושכת. פעם אחר פעם חוזרת אותה תבנית: האשה מתייסרת בעקרותה, מביעה את כמיהתה לילד בצער או בכעס, בתפילה חרישית או בטרוניה מרה, ואז, סוף סוף, התערבות אלוהית שבעקבותיה מגיע ההריון המיוחל. כך ארבע האמהות כל אחת בתורה – שרה שילדה בגיל 90, רבקה העקרה עד לידת התאומים יעקב ועשו, לאה שבהתחלה זוכה ליתרון הפוריות אך לאחר ארבעה בנים "וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת", ורחל המשתוקקת לבנים עד מוות. כך גם אֵם שמשון, שאפילו שם אין לה אלא רק תעודת הזהות "עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה", וכך חנה אמו של שמואל, שבייאושה מוכנה להקדיש את פרי בטנה העתידי לכהונה לכל חייו. כל אחת מהן עוברת תקופה שבה נמנע ממנה פרי בטן, ואז, לעיתים לאחר סצינה של בשורה אלוהית על ההיריון הצפוי, היא נפקדת בדרך נס.

אך איזה מין נס הוא זה? אם נשווה אותו לכל הניסים האחרים שאנחנו מכירים, נראה שהוא יוצא דופן. לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

מה קרה מה הולך מה חדש
רגע 'חד הבנים מקשיבים
אוף, הרמי הזה הוא בלש!
תשמעו ההורים מספרים
ש…
בניבי רובוניבי
אבניבי נובוניבי
אוהב אותה שתחיניבי
נובו רבה מאד
וגם ראו את רוניבי
לוקח את סבוניבי
לגן בובובוטניבי
כאילו לעבוד….
(מתוך "שיר הרכלניות" של להקת הנח"ל)

גם בקיבוץ ילדותי זה היה ככה. באזז תמידי של מידע על ענייני הזולת. קיבוץ דתי או לא – בעניין הזה הוא כמו כל חברה סגורה אחרת. וכפי שמייד יתברר, גם החברה התנ"כית אינה יוצאת מכלל זה.

לקרוא את ההמשך »