ארכיונים עבור פוסטים עם התג: שיר השירים

 בחלק הקודם ראינו איך התיאורים התנכיים לגבי דמותו של אלוהים והקשר שלנו איתו הושפעו מהנסיבות ההיסטוריות. בחלק הזה נגלה שאותו עיקרון ממשיך ופועל גם על הטקסטים וספרות המחשבה היהודית שלאחר חורבן בית שני – נוסח התפילות והברכות, מדרשים ואגדות.

התחלנו את הדרך כבניו של אלוהים ביציאת מצריים, בה נשא אותנו כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא-אִישׁ אֶת-בְּנוֹ. בהמשך הפכנו גם לאשת נעוריו – תיאור ששורשיו בנאום משה לפני הכניסה לארץ והוא הולך ומתבסס בדברי הנביאים. וכך הגענו בסוף החלק הקודם אל הנקודה שבה אלוהים וישראל מצויים בעיצומה של מערכת יחסים כפולה, מיטלטלים בין אהבת אב לבנו לבין קנאת בעל לרעייתו, כאשר קנאה זו הולכת ונעשית הצד הדומיננטי. המודל שהוטבע בספר דברים – לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים…כִּי אֵל קַנָּא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ – הופך בדברי הנביאים לשורת תיאורים בוטים של ישראל כאשה בוגדנית והעונשים האלימים שהאל-הבעל מטיל עליה.

במפתיע, הרטוריקה העוצמתית הזאת, שהיתה נפוצה כל-כך לאורך מאות שנות נבואה, נעלמת בבת אחת לאחר חורבן בית שני. מדוע?

התשובה טמונה, כאמור, בהשפעת הנסיבות ההיסטוריות על עולם הדימויים. לקרוא את ההמשך »

…אפילו ונוס תתכער,
בין התנור והמקרר
והכיריים.
כשחרוזי שיר השירים
כאן יתבשלו בתוך סירים
לצהריים

על כן בשם כל הקדושים,
אני דודך,
מצהיר בזאת שלא אבקש את ידך.
(ז'ורז' ברסאנס בתרגום נעמי שמר)

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בודק את ההתייחסות ההלכתית אל יחסי מין בכפיה בקהילות אשכנז במאות 12-13 (למי שחושב שזה לא רלוונטי – מתברר כי הפסיקה דאז משמשת בסיס הלכתי עד ימינו). כותבת הדוקטורט מירב שניצר מתייחסת, בין השאר, לכפיית יחסי מין של בעל על אשתו, ועומדת על ההבדל בין שתי הגישות המרכזיות דאז: האחת שמתחשבת ברצונן של הנשים, ובה החזיקו מרבית חכמי צרפת, והשניה, של חכמי גרמניה, שהתייחסה לטענות הנשים בחשדנות וראתה בהן אמתלה לפירוק המשפחה. באופן פרדוקסלי, דווקא עליית כוחן ומעמדן של הנשים לאורך המאה ה-13 הביאה להשלטה גורפת של הגישה המחמירה ולדחיית תביעות גירושין של נשים "מורדות",  אשר טענו שאינן מסוגלות להמשיך ולקיים יחסי אישות עם בעל שמאסו בו. הכותבת מציינת כי הסיבות ההיסטוריות לכך אינן נהירות, ומעלה השערה כי  המאבק הרבני נועד להחזיר את הנשים למקומן "הראוי".

לצד ההסבר הסוציולוגי, אני רוצה להציע כאן הסבר נוסף. לקרוא את ההמשך »